ת"א 42069-10-20

תקציר

תחילה מתייחס השופט לרשימות העדים שהוגשו הן על ידי התובע והן על ידי הנתבעים. העדים שהגיש התובע, הכוללים את אלה שהגישו הנתבעים – עובדיהם של האחרונים, יעידו מטעם הנתבעים. העדים שהגישה התובעת יעידו כפי שהוצגו ברשימתה, למעט אלה שהתובעת ביקשה להציג באמצעות תעודת עובד ציבור – אלה יטופלו בהמשך. גם זכותו של התובע לשנות, להוסיף או לצמצם את רשימת העדים נשללת, שכן ניתן לעשות זאת רק באישור בית המשפט. לאחר מכן עוברת השופטת למחיקת כתבי הטענות, שביקשה התובעת בשל אי עמידתם הנטענת של הנתבעים בדרישות גילוי המסמכים והשאלון שלה. השופט דוחה את הבקשה, שכן הנתבעים אכן השיבו, והמחלוקת הנוכחית - המובאת לראשונה לבית המשפט - נוגעת למסמכים מסוימים ולתשובות חלקיות לחלק מהשאלות. השופטת ממסגרת את השאלה המרכזית, העומדת בבסיס כל טענות התובעת – המכונה גם השאלה העיקרית – כך: האם חילופי הדברים בין הצדדים והתנהלותם יצרו אחריות כלשהי מצד הנתבעים, או מי מהם, כלפי התובעת, כי היא תהיה הספקית הבלעדית של החצובות הדרושות למוצר ערכת מנטיס למשרד הביטחון, או האם הייתה לתובע הסתמכות לגיטימית על כך. השופט קובע כי השאלה העיקרית תידון תחילה, ורק לאחר הכרעתה יידונו יתר המחלוקות – המחייבות בירור של עניינים עובדתיים מורכבים. לאחר מכן פונה השופטת לדרישת התובעת לגילוי מסמכים ספציפיים ולתשובות לשאלון שלה מפאב. השופט בוחן כל דרישה לגופה ופוסק בשאלת הרלוונטיות שלה לשאלה העיקרית, ומוצא שחלקן מספקות, חלקן לא רלוונטיות וחלקן לא מספקות. פאב נדרש למסור את המסמכים המבוקשים שהשופט יראה רלוונטיים בתוך 20 יום. אותה גישה פרטנית מיושמת גם לגבי דרישות התובע לגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים מצד מקלוי, כאשר השופט פוסק לגבי הרלוונטיות של כל דרישה לשאלה העיקרית. השופטת דוחה גם את בקשת התובעת לקבל תעודת עובד ציבור ממשרד הביטחון, לאור פסיקותיה בבקשות לגילוי מסמכים. לבסוף, השופט מורה לתובע לפצות את פאב ומקלוי על הוצאותיהם המשפטיות, בסך 2,000 שקלים ו-2,500 שקלים, בהתאמה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 17.8.2023.