ה"פ 8035/99

תקציר

יורשיו של בדואי ישראלי שנפטר, רביע סלים, הגישו תביעה נגד מדינת ישראל ואחרים, בניסיון לבסס את תוקפו של תזכיר התביעה של אבותיהם המנוחים בנוגע לחלקת אדמה. המבקשים, שירשו את הזכויות במקרקעין מרביע, טענו כי ביטול התזכיר אינו חוקי וביקשו לרשום את הקרקע על שמם. הם הציגו טענות הנוגעות לחוסר ההבנה וההונאה של המנוח, וביקשו לרשום את כל השטח או אחוז ממנו, עם פיצוי כספי על השאר. לחילופין, הם ביקשו לפצל את הסעדים ולאפשר להם לתבוע רישום של חלק מסוים ולקבל פיצוי על מלוא שווי הקרקע. עם זאת, השופט פסק נגד המבקשים בעילה של התיישנות ולגופו של עניין. נמצא כי התביעה נדחתה בזמן, שכן היא לא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הנדרשת של 7 שנים, והמבקשים לא הביאו ראיות לכך שלא היו מודעים לרישום הזכויות על שם המדינה מסיבות שאינן תלויות בהם. כמו כן, השופטת אישרה את ביטול תזכיר התביעה, מתוך סברה כי הוסבר כראוי למנוח וכי הוא קיבל את הפיצוי המוסכם. עוד ציינה השופטת כי טענות המבקשים בדבר חוסר ההבנה והמרמה של המנוח לא נתמכו בראיות משמעותיות. עם זאת, השופט הותיר מקום לאפשרות של פיצוי נוסף למבקשים, שייקבע על ידי המשיבים, בגין הקרקע הסלעית שבתוך החלקה. לבסוף, חויבו המבקשים לשלם למשיבים פיצויים משותפים ומספר פיצויים בסך 10,000 ₪, ו-4,000 ₪ נוספים בתוספת מע"מ למשיב 4. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ומיום י"ט אב תשס"ה (1.9.2005).