עת"מ 36367-07-16

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט לבטל את החלטת חברת החשמל לקבל את הצעותיה של המשיבה מס' 2 (מיצוי) לשני מכרזים לשירותי הובלת מטענים. בעתירה נטען כי הצעותיה של מיצוי לא עמדו בתנאי הסף שנקבעו במכרזים, וכי הן כללו מצגים מטעים והצעות נגועות בתחבולות ובזיוף. לחילופין, ביקשה העותרת מבית המשפט לבטל את החלטת חברת החשמל ולקבוע כי הצעותיה הן הזוכות. המכרז הראשון שפרסמה חברת החשמל ביקש לרכוש את שירותי הובלת המטענים ברכבי משא N1, ואילו המכרז השני ביקש בנוסף את שירותיו של רכב משא פתוח N2. טענות העותרת נסובו בעיקר סביב העובדה שמיצוי לא עמדה בתנאי של מתן בעלות או שליטה בכלי הרכב הנדרשים בעת הגשת ההצעות, כמפורט במכרזים. עבור שני המכרזים מסרה מיצוי רשימה של כלי רכב במספר הנדרש שלטענתה הם בבעלותה או שיש להם זכות להשתמש בהם, כפי שמעידים מסמכים שונים. עם זאת, טען העותר כי מסמכים אלה זויפו, וכי חלק מכלי הרכב ברשימה כבר נמכרו לצדדים שלישיים או שלא היו בשליטתה של מיצוי. בית המשפט בחן את כלי הרכב עליהם הצהירה מיצוי בשני המכרזים ומצא כי בניגוד לטענות העותר, הם אכן עמדו בתנאי הסף. בית המשפט קיבל את טענות חברת החשמל ומיצוי כי תנאי המכרז אפשרו המצאת מסמכים לאחר המועד האחרון להגשת המכרז וכי אי צירוף חלק מהמסמכים היה לכל היותר עניין טכני. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי המסמכים שמסרה מיצוי, אף שהוגשו בדיעבד, הוצאו לפני מועד הגשת ההצעה והעידו על עמידת החברה בדרישות. באשר למכרז השני, דחה בית המשפט גם את טענות העותרים כי מיצוי תיקנה את הצעתם בכך שמסרה רשימה חדשה של כלי רכב, ובמקום זאת קבע כי החברה רק הבהירה איזה רכב שברשותה עומד בדרישות המכרז, כפי שביקשה חברת החשמל. בית המשפט ציין את חומרת טענות העותר בדבר זיוף ופגישה חשאית נגד מיצוי, אך בסופו של דבר מצא אותן בלתי מבוססות וסלקטיביות, ורק הטילו ספק באמינותו של העותר עצמו. בהתחשב בכך שמיצוי עמדה בתנאי הסף וכי לא נמצאו ראיות לחוסר תום לב או פגמים מהותיים בהצעותיה, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרת לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.