ע"פ 4603/90

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק מורכב של הפרת חוק התכנון והבנייה על ידי חברה, מנהלה, אדריכל ומהנדס במהלך פרויקט בנייה רחב היקף בהרצליה. הנאשמים, בהם המתכנן האדריכלי גבירצמן ומהנדס הבניין חי, הואשמו בהקמת מבנה בניגוד לתוכנית המתאר וללא האישורים הנדרשים. בנוסף, הבנייה נמשכה למרות צו הפסקה שיפוטי, המהווה הפרה נוספת. בית המשפט העליון בחן את היקף האחריות לפי סעיפים שונים בחוק התכנון והבנייה, ובפרט סעיפים 204 ו-208(א)(8), הכוללים את האחראים לעבודות בנייה, לרבות אדריכלים ומהנדסים. בית המשפט אישר כי גם אם לא באופן ישיר "מבצע" העבודה, אנשי מקצוע כגון אדריכלים ומהנדסים יכולים להיות אחראים על פי חוק זה אם הם תרמו לתכנון או לביצוע הבנייה הפוגעת. האדריכל גבירצמן נמצא אשם בשל חלקו בניסוח הבקשה להיתר ובהגשתו ואי פיקוח על ההיצמדות לבנייה, שהוחמרה בשל מאמציו להכשיר מאוחר יותר את העבודות הבלתי מורשות. המהנדס חי היה מעורב בתחילה כאחראי על השלד המבני, אך בסופו של דבר זוכה מהפרת צו ההפסקה בשל העיתוי ורצף ההשלמה של עבודות המבנים. בית המשפט ציין גם ניגוד עניינים של עיריית הרצליה, שהוציאה היתר בניגוד לחובותיה התכנוניות, תוך מתן עדיפות לאינטרסים שלה כבעלת נכס. בית המשפט הדגיש את הצורך באכיפה מחמירה ובענישה מרתיעה, לרבות מאסר, כדי לבלום הפרות נרחבות של חוקי התכנון והבנייה, תוך הסתייגות מפעולות העירייה והצעת נקיטת צעדים משמעתיים.