ת"א 3536/09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעת בנוגע לחלקת אדמה בבית צפאפא. התביעה נדחית על פי חוק, שכן היא לא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות בת 25 השנים החלה על הקרקע המוסדרת המדוברת. עילת התביעה קמה בשנת 1973 עת נרשמה הקרקע על שם המדינה, וניסיונו הראשוני של התובע לתבוע את הקרקע בשנת 1996 נעשה כבר לאחר תום תקופת ההתיישנות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לתובעת היו מספר הזדמנויות לגלות את רישום המקרקעין ולטעון את טענותיה בתוך תקופת ההתיישנות, אך לא עשתה כן. לגופו של עניין, קיבל בית המשפט את טענת הנתבע כי זכייתו של אביו המנוח של התובע בהגרלת מקרקעין ירדנית אינה מקנה לו זכות קניינית כלשהי. התנאים לקבלת הקרקע לא התמלאו, שכן התשלומים הנדרשים בוצעו באיחור והבנייה על הקרקע לא החלה בתוך תקופת השנתיים הנקובה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי אביה של התובעת ובעלה המנוח היו נפקדים כהגדרתם בחוק נכסי נפקדים, אשר היה מקנה את הקרקע לאפוטרופוס גם אלמלא נרשמה על שם המדינה. הקרקע נרשמה כדין על שם המדינה לפי חוק נכסי המדינה, ואין עילה לביטול רישום זה. כתוצאה מכך, נדרש התובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.