ת"א 1811/08

תקציר

התיק עוסק במחלוקת בדבר תוקפם של משכון וכתב ערבות חתום על ידי התובע, זוהר חלילי, לטובת הנתבע, בנק מזרחי טפחות. המשכון וכתב הערבות היו לזכויות בחנות הממוקמת באילת. התובע טען כי הנתבע לא התכוון לספק לחברת EuroMoney, המנוהלת על ידי המנוחים צבי וולף ורמי אביבי, את הכספים הדרושים להשלמת חוזה לרכישת החנות. עוד טען התובע כי הנתבע ניצל את מצבו הנפשי והטעה אותו לחתום על המסמכים. מנגד, הנתבע טען כי מצבו הנפשי של התובע לא נפגע וכי הוא מבין את השלכות החתימה על המסמכים. השופט קבע כי שני הצדדים אחראים לסכסוך. הנתבעת הפרה את חובת הגילוי שלה כלפי התובע, בכך שלא הסבירה את הפרטים הכספיים וההשלכות של העסקה. עם זאת, התובע גם תרם לאי ההבנה בכך שהציג מצג לפיו קיבל סכום נכבד ממכירת החנות, מה שלא היה המקרה. בנוסף, התנהלותו של התובע בהחזרת חלק מהכסף לשותפיו במקום להשתמש בו להקטנת חובות החברה, מעידה כי היה מודע למשכנתא אך בחר שלא לפעול בהתאם. השופט קבע כי התוצאה הראויה היא לתת תוקף חלקי לתביעת הנתבע ולהכריז על המשכון וכתב הערבות תקפים רק עד שליש מהסכום שהובטח, שהוא 133,333 שקל. סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, היה על התובע לשלם לנתבע. עוד ציינה השופטת כי לנתבעת שעבוד מדרגה שנייה על תחנת דלק בתל אביב וכי התובעת ביקשה מהנתבע לממש שעבוד זה לפני משכון החנות. הנתבע כבר חתם על חוזה להסרת שעבוד זה תמורת 2,200,000 ₪, סכום שהשופט ראה בו סכום סביר. השופטת סיימה את דבריה בקובעה כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, ויש לבצע את ההחלטה בהתאם.