ת"פ 7957-08-11

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי עונשם של מורשעים צריך לעמוד בתיקון מס' 113 לחוק העונשין. התיקון מתווה מנגנון גזר דין בן שלושה שלבים: השלב הראשון קובע האם הנאשם הורשע בריבוי עבירות, ואם כן, האם מדובר באירוע בודד או במספר אירועים. אם מדובר באירוע בודד, בית המשפט ממשיך לקבוע עונש ולהטיל עונש כולל. אם ישנם מספר אירועים, בית המשפט קובע עונש הולם לכל אחד בנפרד או מטיל עונש כולל. השלב השני כולל קביעת עונש הולם בהתאם לעבירה ולנסיבות הנלוות, ואילו השלב השלישי בוחן נסיבות שאינן קשורות לעבירה. על העונש לדבוק בעקרון ההלימות, תוך התחשבות בחומרת העבירה ובמידת האשמה. אזור הענישה נקבע ללא התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הנכללות בקביעת העונש בתוך מתחם העונש שנקבע. תחום זה נועד בדרך כלל להגשים את עקרון ההלימות, אך בית המשפט יכול לקבוע עונש מחוצה לו בתנאים מסוימים. במקרה זה, הכרוך באי מסירת תלושי שכר לעובדים, אזור העונש נקבע בין 20% ל -50% מהקנס המרבי. בגזר דינו של הנאשם התחשב בית המשפט במספר נסיבות מקלות והטיל קנס בגבול התחתון של אזור הענישה, לצד התחייבות להימנע מעבירות נוספות. הבקשה להימנע מהרשעה נדחתה בשל אי הוכחת נסיבות חריגות מצד הנאשם.