פ"א 47288-02-12

תקציר

שני ערעורים הוגשו על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה להרוס גדר שהוקמה שלא כדין על רכוש ציבורי, תוך פלישה לאזור שבו מתבצעות עבודות פיתוח. הגדר שייכת לאישה בת 94, שמינתה סנגור ציבורי, ובית המשפט הורה כי ההריסה תתבצע בתוך שנתיים, אלא אם הבעלים יעביר את המקום. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ערערה על השיהוי בן השנתיים, בטענה כי בכוונת החברה הכלכלית לממש את זכות הקדימה שלה באופן מלא ומיידי. בינתיים ערערה גם בעלת הגדר בבקשה לבטל את צו ההריסה בטענה כי מצבה הרפואי ייפגע וכי הפלישה למרחב הציבורי מינורית. הערעורים נדחו. בית המשפט מצא כי הגדר אכן הוקמה תוך ביצוע עבירה וכי קיים אינטרס ציבורי חשוב בהריסתה, שכן היא מעכבת את עבודות הפיתוח. עדותו של סגן מהנדס החברה הכלכלית הרצליה אישרה כי מיקום הגדר מנע את השלמת זכות הקדימה. למרות שבית המשפט הכיר בגילו המתקדם של הבעלים ובנסיבותיו האישיות, הוא איזן אותם עם האינטרס הציבורי ואישר את צו ההריסה, תוך שהוא קובע כי האינטרס הציבורי של הוועדה המקומית גובר על אי הנוחות האישית. בית המשפט דחה גם את ערר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וקבע כי העיכוב של שנתיים מוצדק.