ת"א 357/04

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים בגיל 47, סבל מחבלות מרובות ואושפז למשך 26 ימים. ועדות המוסד לביטוח לאומי בדקו את נכותו הזמנית והצמיתה. התובעת ערערה על חלק מההערכות, אך בית המשפט קבע כי אין באפשרותו לקבוע נכות רפואית. תחת זאת, היא העריכה את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 100%. בית המשפט בחן גם את הכנסותיו של התובע לפני התאונה, ומצא כי ההכנסה החודשית הממוצעת עמדה על 9,964 ₪. התובע הפסיד שכר, אותו חישב בית המשפט כ-1,492,586 ש"ח בעבר, וכ-1,365,501 ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, בהתאם לתוחלת החיים של התובע. התובע היה זכאי לפיצוי בגין סיוע מאשתו, עזרה לצד ג', אובדן עזרה של הבעל, ניידות, הוצאות נסיעה, הוצאות שונות, טיפולים רפואיים, תרופות, עזרים רפואיים וכאב וסבל. מדובר בסך כולל של 4,078,294 ₪. מסכום זה ניכה בית המשפט תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, שהסתכמו ב-2,028,379 ש"ח לאחר שערוך, ותשלומים תקופתיים ששולמו לתובע, בסך 75,206 ש"ח. סך הפיצוי שנפסק לתובע עמד על 2,049,915 ₪, בתוספת 13% שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 05/05/2010.