ע"א 4591/07

תקציר

הערעור הוא על פסק דין המורה למשיב לשלם למערער סך של 96,000 ₪ כפיצוי בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 13.5.96 וגרמה למערער לחבלות ראש. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בהערכת עברו הפלילי ובאימוץ חוות דעתו של מומחה פסיכיאטרי. הוא גם חלק על חישובי הפסד השכר והנזק הלא ממוני, וביקש פיצוי גבוה יותר. המשיב, לעומת זאת, טען כי פסק הדין היה סביר ואדיב כלפי המערער, ואין מקום שערכאת הערעור תתערב. לאחר שמיעת הצדדים, קיבלה ערכאת הערעור באופן חלקי את הערעור. בית המשפט קבע, כי מסקנותיו של בית משפט קמא באשר לעברו הפלילי של המערער וחוות דעתו של המומחה התבססו על ראיות ועל כן אין לבטלן. בית המשפט גם לא מצא עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא בדבר שיעור נכות בשיעור של 10% ובסיס שכר חודשי של 2,000 ₪ למערער. עם זאת, בית המשפט החליט להגדיל את הפיצוי הגלובלי שנפסק על ידי בית המשפט קמא. המערערת הייתה זכאית ל-28,800 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ול-52,796 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, במקום 7,000 ₪ ו-40,000 ₪ בהתאמה, כפי שקבע בית משפט קמא. בנוסף, הפיצוי בגין נזק לא ממוני יעמוד על 26,253 ₪ במקום 20,000 ₪. כן הורה בית המשפט למשיב לשלם למערער סכום נוסף של 20,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות, נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא.