ת"א 22561-09-12

תקציר

התביעה עוסקת בסכסוך כספי על הסכם שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שהעניק עורך הדין התובע לנתבעים. עורך הדין ייצג את הנתבעים בתביעה לפיצוי כספי וכן בהליך ערעור בעקבות פסק דין שלילי. הנתבעים טענו כי שילמו יותר מדי והציגו מספר קבלות כראיה. בית המשפט בחן כל אחד מהתשלומים שצוינו ומצא כי יש לנכות חלק מהם מהסכום הכולל שתבע עורך הדין. באופן ספציפי, בית המשפט קיבל כי יש לנכות תשלום של 80,000 ש"ח ששילם עורך הדין עבור הנתבעים, וכן 40,000 ש"ח בגין הוצאות שנפסקו בפסק דין קודם. מנגד, בית המשפט לא קיבל את טענות הנתבעים בנוגע לתשלומים אחרים שלטענתם שילמו, ולא מצא כל ראיה שתתמוך בטענותיהם. בנוסף, קבע בית המשפט כי הסכם שכר הטרחה מבחין באופן ברור בין תשלומים בגין הליכים משפטיים קודמים לבין תשלומים הקשורים לערעור, ולכן לא ניתן לזקוף תשלומי עבר לטובת שכר טרחה עתידי. בסיכומו של דבר, בית הדין חישב כי לנתבעים לא נותרה יתרה לשלם, מה שהוביל לדחיית התביעה. בעקבות זאת חויב עורך הדין התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 3,000 ₪.