דב"ע נו/260 - 0

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על פסק דין שניתן לטובת המשיב, בית הדין האזורי לעבודה נצרת, בתיק שהוגש על ידי מערער שלקה בהתמוטטות נפשית במהלך עבודתו. תביעת המערערת ביקשה להכיר בהתפרקותם כ"תאונת עבודה", ונדחתה על ידי בית הדין האזורי. בא-כוח המערער טען כי התמוטטותו הנפשית של מרשו נבעה מסכסוכים בעבודה ומתפקידו ביישום תוכנית שנויה במחלוקת, שהביאה לנטרולם בתפקידם. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, חלק על כך שאירעה תאונה כלשהי, ובית המשפט המחוזי הסכים לכך, וקבע כי מחלתו של המערער נבעה מסכסוכים ולחץ ארוכי טווח, ולא מאירוע טראומטי ספציפי. פסק הדין פירט את גרסת המערערת לאירועים ומצא כי היא אינה תומכת בטענה לתאונת עבודה. זאת ועוד, בית הדין קבע כי לחץ מתמשך, כפי שחווה המערער, אינו מהווה מיקרוטראומה ולכן לא ניתן לסווגו כתאונת עבודה. הערעור בפני בג"ץ ביקש לערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי אין ראיות לאירוע מקרי וכי מיקרוטראומה פסיכיאטרית אינה מוכרת בפסיקה. משכך, נדחה הערעור, שאישר את החלטת בית הדין האזורי וקבע כי מחלתו של המערער לא נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה.