רע"א 4001/15

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם לטובת המשיב. הסכסוך הממושך בין המבקשים לבין המשיב נובע מחילוקי דעות שונים הנוגעים לבית בבעלות אמו של המבקש מס' 2. הערעור האחרון לבית המשפט המחוזי, שנדחה, נגע לדרישת תשלום שנשלחה לאם על ידי המשיב בגין תיקונים שנגרמו לכאורה כתוצאה מהתקנה לא נכונה של מזגן. המבקשים טענו לנזקים נפשיים ועקיפים, ביקשו סעד הצהרתי ודרשו מהמשיב פיצוי. עם זאת, בית משפט השלום דחה את טענותיהם והורה להם לשלם שכר טרחת עורך דין למשיב. לאחר מכן ערערו המבקשים על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אך בהמשך הסכימו לדחות הן ערעור זה והן ערעור נוסף שאינו קשור. בקשת רשות הערעור הנוכחית לבית המשפט העליון נדחתה משום שלא עמדה בקריטריונים לערעורים מסוג זה, קרי העלאת שאלה עקרונית מעבר לאינטרס הצדדים או דרישה לתיקון עיוות דין חמור. פסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן בהסכמה, והמבקשים לא סיפקו סיבה מספקת לאי הגשת ראיות מרכזיות בהליך הקודם. יתר על כן, בית המשפט לא ראה כל לחץ פסול שהופעל על המבקשים, והערעור נראה כניסיון להקצות שיפורים, שאינו מתפקידה של ערכאת הערעור. מאחר שהמבקשים לא העלו שאלות מהותיות וכי טענתם לעיוות דין לא הייתה משכנעת, הבקשה נדחתה. בנוסף, בשל התנהלות המבקשים לאורך כל ההליך וחוסר הצדק בבקשתם, קבעה השופטת כי עליהם לשלם הוצאות לאוצר המדינה.