עת"מ 25066-03-11

תקציר

העתירה, בעניין פטור מארנונה על שטחי משרדים בתוך מפעלי תעשייה, נדחית. בית המשפט מצא כי פעולותיו של המשיב בגביית ארנונה היו מוצדקות ובהתאם לחוק. לרשויות המקומיות בישראל סמכויות מוגבלות לקבוע את תעריפי הארנונה, וכל שינוי בשיעורי המס או בשיטות החישוב מוגבל מאוד בחוק. הוספת סעיף לצו הארנונה על ידי המשיב בשנת 1991, שלטענת העותר פוטר שטחי משרדים מארנונה, לא נועדה להוות פטור אלא הבהרה. הדבר ניכר מכוונתם של המנסחים, מהתנהגות שני הצדדים ומההקשר הכולל. יתר על כן, פרשנות כזו תביא לתוצאות בלתי סבירות ותפלה לטובת משרדים בתוך מפעלי תעשייה. בצו המשיב כבר נקבעו פטורים ברורים, ופטור נטען זה לא התבקש ולא אושר על ידי המשרדים הרלוונטיים. הסרת הסעיף בשנת 2011 לא השפיעה אפוא מבחינה מעשית, והמשיבה הייתה רשאית לעשות כן ללא אישור השרים. גם טענותיה של העותרת, שלא נחשפו במלואן, ובקשותיה להסברים וראיות נוספות במהלך הדיונים, צוינו ונדחו. העותר חויב לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.