ת"א 1488/05

תקציר

התובע, קבלן במקצועו, תבע את הנתבעים בגין עלות עבודות השיפוץ שנעשו בדירתם. הנתבעים טענו כי התובע חייב להם כספים, כי העבודה היא מתנה, או כי היא נעשתה למטרות שיווקיות ולכן צריכה להיות בחינם. הם גם חלקו על הערכת השווי של העבודה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי לא היה הסכם לכך שהנתבעים יקבלו חלק מהרווחים מעבודות אחרות שהתובעת ביצעה בבניין. הנתבעים סייעו לתובע בעבודות אלה בשל מחויבויות משפחתיות, ובית המשפט לא מצא כל ראיה להסכם לפיצויים. זאת ועוד, טענות הנתבעים כי היצירה הייתה מתנה או לצרכי שיווק לא היו משכנעות, והסכמים בעל פה לכך לא היו מספיקים על פי החוק. עוד קבע בית המשפט כי התובע הוא זה שסיפק את החומרים לביצוע וכי טענות הנתבעים בדבר טיב העבודה והצורך בקבלן מורשה אינן מבוססות. בהסתמך על חוות דעת המומחה שהגיש התובע, העריך בית המשפט את העבודה בכ-33,300 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות בסך 8,000 ₪.