ת"א 7218/06

תקציר

מדובר בחוזה בנייה בין חברת דוד שחר בע"מ לבין מדינת ישראל, ובפרט משרד הבינוי והשיכון, לבניית יחידות דיור ועבודות תשתית בערבה. החוזה, המכונה "מדף 3210", התווה את התנאים וההגבלות המסדירים את הפרויקט, כולל הוראות הקשורות לשינויים בהיקף העבודה, תשלומים ויישוב מחלוקות. במהלך הפרויקט התעוררו מספר סוגיות שהובילו לתביעות ותביעות נגדיות של שני הצדדים. הקבלן, דוד שחר בע"מ, טען כי המדינה התנכלה להם, ביצעה שינויים בלתי צפויים ונתנה הוראות סותרות, שגרמו לעלויות נוספות ולעיכובים. הם ביקשו תשלומים ופיצויים שונים מהמדינה. מנגד, המדינה טענה לעבודה לקויה ואיטית של חברת דוד שחר בע"מ, שהובילה לתיקונים ועיכובים וביקשה פיצוי בגין העיכובים שיוחסו לקבלן. בית המשפט, בפסק דין חלקי, קבע כי התנהלות הפרויקט וכל תביעה הנובעת ממנו צריכה להתבסס אך ורק על הוראות החוזה, המתווה מסגרת מפורטת לניהול מחלוקות. בית המשפט דחה מספר טענות של חברת דוד שחר בע"מ, בנימוק של היעדר ראיות בכתב כנדרש בחוזה ובחוק סדר הדין האזרחי העות'מאני. תביעות אלה כללו תשלומים נוספים בגין שינויים שלא סוכמו בכתב ופיצוי בגין עיכובים בעבודה, שכן הקבלן לא עמד בדרישות הפרוצדורליות של החוזה. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בחלק מטענות הקבלן בדבר אי תגובת המדינה במועד לטענותיהם ומשמעות תעודת הגמר. בית המשפט דחה גם את טענות המדינה בדבר התיישנות ושיהוי, בהתחשב באחריותה של המדינה עצמה לאיחור במתן מענה לדיווח הסופי של הקבלן. בנוסף, קבע בית המשפט כי על המדינה לפצות את הקבלן בגין עלויות מימון הערבות הבנקאית החל משנה לאחר סיום הפרויקט. פסק הדין החלקי התווה מסגרת משפטית לפתרון המחלוקות העובדתיות והכספיות, כאשר בית המשפט הציע למנות מומחה שימונה על ידי בית המשפט כדי לנתח את יתר התביעות. תפקידו של המומחה יהיה לבחון את הנתונים הגולמיים של הפרויקט, כגון תוכניות, מפרטים ויומני עבודה, ולקבוע את השלכותיהם הכספיות על סמך ההחלטות המשפטיות של בית המשפט. בית המשפט ביקש מהצדדים לשקול מינוי מומחה כזה והציע מבנה לעבודתם. פסק הדין הדגיש את הצורך בגישה כוללת לניתוח יתר התביעות, תוך התמקדות בהוראות החוזה. הצדדים הוזמנו להתייחס למינוי המומחה ולהציע צעדים פרוצדורליים חלופיים. בית המשפט סיים בכך שקבע תזכורת לבאי כוח הצדדים להגיע לדיון בנושא במועד שנקבע.