עב"ל 74074-05-23

תקציר

בפסק דין מקיף בעניין פרשנות המונח "עקרת בית" לפי סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, דחה בית המשפט את הערעור ואישר כי המונח צריך לחול גם על גבר הנמצא במערכת יחסים חד-מינית. הסוגיה המרכזית הייתה האם לשון החוק הספציפית למגדר, שנקבעה בשנות החמישים, צריכה לחול גם על בני זוג גברים מאותו מין, תרחיש שלא נלקח בחשבון בעת חקיקתו. בית המשפט בחן את ההבחנות המגדריות ההיסטוריות של החוק, שכוונו במקור לתפקידן של נשים כעקרות בית תלויות, ושיקפו נורמות חברתיות מיושנות של תפקידים מגדריים בתוך תחומי הבית. החוק התכוון למעמד זה כזכות של תא משפחתי, ולא רק של יחיד, והדגיש כי הוא משרת את התא המשפחתי המסורתי עם מפרנסים ועקרות בית מובחנים. בציינו התפתחות חברתית משמעותית, הדגיש בית המשפט כי אפליה על רקע נטייה מינית מפרה את עקרונות השוויון. בנוסף, בית המשפט ציין כי מדיניות המוסד לביטוח לאומי כבר מאפשרת לשקול זוגות חד-מיניים בהתאם להוראת "עקרת הבית", דבר המרמז על חוסר עקביות בתחולתו כלפי בני זוג גברים מאותו מין. בית המשפט טען כי על הפרשנות להתאים את עצמה למציאות החברתית העכשווית, ולהעדיף הרמוניה חקיקתית ושוויון בין מבנים משפחתיים מגוונים, ובכך להבטיח שאף תא משפחתי לא יקופח על בסיס נטייה מינית. כמו כן, הערעור על תביעת הפיצויים לפי חוק איסור הפליה במוצרים נדחה, שכן בית המשפט פסק אותה מחוץ לסמכותו של בית הדין לעבודה, תוך שהוא מדגיש כי מדובר בתביעה נזיקית, שאינה קשורה לתגמולי ביטוח לאומי, ובכך מבדיל אותה מסכסוכי זכויות המבוטחים המצויים באופן מסורתי בסמכות בית הדין לעבודה. משכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו ללא הוצאות.