ע"פ 71504/05

תקציר

הכרעת הדין דוחה את הערעור על הרשעתו בגין איומים שהשמיע המערער כלפי אשתו, המתלוננת. ההרשעה התבססה בעיקרה על עדותה של המתלוננת, אותה העדיף בית משפט קמא על פני עדותו של המערער. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר מהימנות הצדדים ואינה מתערבת בממצאיה. גם טענותיו של המערער בדבר סתירות בעדותה של המתלוננת נדחות, שכן בית המשפט מוצא אותן חסרות שחר. זאת ועוד, ערכאת הערעור דוחה את טענת המערער כי תרגום הודעת המתלונן למשטרה לא היה מדויק, שכן מהות האיום הייתה ברורה. בית המשפט דן גם בטיבה של עבירת האיומים ובערכים עליהם היא באה להגן, לרבות שלוות נפשו, ביטחונו וחופש הפעולה של הפרט. יצוין, כי ילדיו של המערער והמתלוננת לא היו מעורבים בהליך, דבר הראוי במקרים של אלימות במשפחה. גם הסברו החלופי של המערער למניע המתלונן לפברק את האיומים נדחה, שכן בית המשפט אינו מוצא קשר בין האיומים לבין סכסוך הרכוש. בית המשפט מציין את התנהגותה המאיימת של המערערת כלפי המתלוננת גם באולם בית המשפט, ותומך באמינות גרסתה לאירועים. ככלל, הערעור על פסק הדין נתפס כחסר שחר והוא נדחה. בהתייחסו לעונש, מסכים בית המשפט עם הדגש ששם בית משפט קמא על חומרת העבירה ועל הצורך להגן על המתלונן ולהרתיע את המערער. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות מצבו הבריאותי והעובדה שמדובר בעבירה חד פעמית, מחליט בית המשפט להפחית את העונש לשלושה חודשי מאסר בפועל. שאר רכיבי המשפט נותרים ללא שינוי. לפיכך, הערעור על גזר הדין מתקבל באופן חלקי.