בר"ע 4879-04-15

תקציר

המבקש, רופא בכיר המתמחה בנוירוכירורגיה ילדים, הגיש בקשה לסעד זמני ותביעה נגד העירייה, בית החולים ורופא עמית בנוגע למכרז לתפקיד מנהל השירות לכירורגיה אנדוסקופית. המבקשת טענה כי הייתה חשופה להתנכלויות לאחר שדיווחה על התנהלות בלתי הולמת במחלקה וכי הליך המכרז היה לקוי. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הבקשה לסעד זמני, הקפיא את תוצאות המכרז ואסר על הרופא העמית למלא את התפקיד עד לדיון בהליך העיקרי. בהמשך הגישה המבקשת תביעה מתוקנת בגין התנכלות, אפליה ופיצוי בגין עוגמת נפש, וכן בקשה נוספת לסעד זמני, בטענה כי המשיבים מתנכלים לה, שוללים ממנה את סמכויותיה ופוגעים במעמדה. בית המשפט המחוזי, מבלי לקיים דיון או לחייב את המשיבים להגיש תצהירים, דחה את הבקשה בנימוק של החלטה קודמת בדבר סעד זמני. נמצא כי טענות המבקש עולות כדי מחלוקת רפואית וכי לא חל שינוי מהותי המצדיק סעד זמני נוסף. המבקשת ערערה על החלטת בית הדין המחוזי וטענה כי שגה בכך שלא קיים דיון ולא חייב את המשיבים להגיש תצהירים. ערכאת הערעור נענתה לבקשה, וקיבלה את הערעור בשל האופן שבו התנהל הדיון. בית המשפט קבע כי היה על בית המשפט המחוזי לערוך בירור עובדתי של טענות המבקש, במיוחד בהיותן שונות מהבקשה הקודמת לסעד זמני. בית הדין לערעורים דחה את החלטת בית הדין האזורי והורה לו לקיים דיון מקדמי לקביעת סדרי הדין והמועדים להליך העיקרי. פסק הדין לא הביע דעה לגופן של המחלוקות בין הצדדים. תחת זאת, היא הדגישה את הצורך בפתרון מהיר של ההליך העיקרי ועודדה את בית המשפט המחוזי למזג את הדיון בסעד זמני עם התיק העיקרי. ההוצאות נותרו לקביעה במסגרת פסק הדין הסופי.