ת"א 13292-09-22

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את בקשת הנתבע לדחות את התביעה. השופטת קבעה כי דחיית תביעה צריכה להתרחש רק במקרים קיצוניים בהם ברור מעל לכל ספק כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש. השופטת דחתה גם את טענות הנתבע לפיהן יש לדחות את התביעה משום שהתובעת לא קיבלה רשות לפצל את הסעד המבוקש בהליך קשור קודם, וקבעה כי התביעה הנוכחית, שהייתה הודעה לצד שלישי, שונה פרוצדורלית מקודמתה וכי עילות התביעה אינן זהות. השופטת גם דחתה את טענות הנתבע כי היה חוסר עילה או שהתביעה התיישנה בשל התיישנות או שיהוי, וציינה כי ההודעה לצד השלישי היא תביעה לשיפוי שהתעוררה רק לאחר הגשת התביעה שכנגד, שהייתה בתוך תקופת ההתיישנות. השופטת הדגישה כי דחיית תביעה בעילות אלה מחייבת זהירות וכי הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת זנחה את זכותה לתבוע או כי חלה הרעה במצבה עקב השיהוי. השופט הורה לנתבע לשלם את הוצאות המשפט של התובע.