תו"ב 10922-01-15

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 67א לתקשי"ר, המאפשר לסגור תיקים בהסדרים ללא משפט במקרים בהם החשוד מודה באשמה ומקבל על עצמו התחייבויות בתמורה להימנעות ממאסר. בעוד שלתובע שיקול דעת ביישום סעיף זה, בית המשפט מדגיש כי יש להפעילו כראוי ומציע הסדרים במידת האפשר. הסוגיה העומדת על הפרק היא חובת התובע להציע הסדר מותנה והקריטריונים לכך. פסק הדין מבהיר כי על התובעת להציע באופן אקטיבי הסדרים בגין עבירות קלות או מקרים עם נסיבות מקלות, אך רשאית לדרוש מחשודים לפנות אליה במקרים שמחוץ לתחום זה. בית המשפט מוצא כי גישתו הנוכחית של התובע, המתייחסת רק לסוג העבירה ולא לנסיבות פרטניות, אינה מספקת. במקום זאת, לתובע צריך להיות מנגנון שבו חשודים יוכלו להציג את טיעוניהם לדיון לפני שהם מחליטים על העמדה לדין. זה כולל מקרים שבהם כבר הוגש כתב אישום. ההחלטה מחייבת את התובע לאפשר לחשודים במספר תיקים, כולל זה, להציג את נסיבותיהם להסדרים מותנים אפשריים. הסדרים אלה, אם יצליחו, יביאו לביטול כתבי אישום ולהשבת מעמד החשוד, עם אפשרות להגיש כתב אישום חוזר אם לא ימולאו התנאים.