עע"מ 8734/19

תקציר

הערעור הוגש לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את בקשת המערערת לרכוש שתי דירות מאוחדות בדיור הציבורי. בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי העתירה הוגשה באיחור כבד של כארבע שנים לאחר ההכרעה בעניינו של המערער. עוד הסכים בית המשפט כי בקשתה של המערערת לדירה נוספת חודשים ספורים לפני הגשת העתירה מצדיקה את דחיית תביעתה, שכן היא אינה מעוניינת עוד לרכוש את הדירה המקורית. יתר על כן, השופטים הסכימו כי מועד ההחלטה בעניינה של המערערת הוא הגורם המכריע לבחינת זכאותה, ומשמעות הדבר במקרה זה היא כי היא אינה זכאית עוד בשל שינוי נסיבות – מות בעלה. בית המשפט הדגיש כי החלטות מנהליות צריכות לשקף את הנסיבות הנוכחיות ולשרת את האינטרס הציבורי. בנוסף, השופטים לא מצאו סיבה לקבל את טענת המערערת כי ההחלטה בעניינה התקבלה בעודו בחיים, שכן היא אינה מדויקת עובדתית ואינה משפיעה על התוצאה. ככלל, הערעור נדחה ללא הוצאות, והשופטים דחו גם בקשות להצגת ראיות חדשות, שכן הן לא ישפיעו על התוצאה. השופט מזוז הוסיף הערה קצרה, והדגיש כי בקשות מוכרעות בדרך כלל על סמך הנסיבות בעת קבלת ההחלטה, ואילו השופט קרא הסכים עם פסק הדין וסיפק הבהרה נוספת לגבי פרשנות החוק.