ת"פ 29811-04-13

תקציר

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בתקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שדקר את המתלונן בירכו באמצעות חפץ מתכתי בעקבות אירוע זעם בכביש. המתלונן ובנו בן הארבע נסעו מהמקום כשהבחינו בנאשם ובאדם נוסף נוהגים בפראות. המתלוננת העירה על התנהגותם, שהסלימה לקטטה פיזית. הנאשם ושותפו תקפו את המתלוננת במשותף, וכתוצאה מכך נגרם לה פצע דקירה שהצריך טיפול רפואי. הנאשם הודה באשמה במסגרת הסדר טיעון, והתביעה המליצה על עונש של 10 חודשי מאסר. עם זאת, השופט קבע כי עבודות שירות, לצד עונשים אחרים, יהיו עונש הולם יותר. החלטה זו הייתה מוצדקת בשל גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, קבלת אחריות והסיכון הנמוך לעבירה חוזרת. כמו כן, הדגישה השופטת את חומרת העבירה, את הצורך בהרתעה ואת ההגנה על שלום הציבור. העונשים שהוטלו על הנאשם כללו שישה חודשי עבודות שירות, עשרה חודשי מאסר על תנאי, חמישה חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירת אלימות, פיצוי כספי מוגדל למתלונן בסך 15,000 ₪, קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר בפועל וצו מבחן לשנה. עוד קבע השופט כי ימי מעצרו של הנאשם לא ינוכו משעות עבודות השירות, והמוצגים המעורבים בעבירה יחולטו או יושמדו. זכות הערעור על פסק הדין ניתנה הן לתביעה והן לנאשם, עם חלון זמן של 45 יום לעשות כן.