ת"א 58274-01-22

תקציר

השופט קבע כי הנתבע הפר חוזה עם התובעים בדבר תשלום יתרת התמורה בגין מכירה. על פי ההסכם המקורי, הנתבעת הייתה אמורה לשלם סך של 34,080,000 ₪, בניכוי תמורת האופציה, בשני תשלומים. התשלום הראשון שולם כאמור, אך השני לא, ומועד הפירעון חלף במועד הגשת התביעה. טענות הנתבעת כי נעשו הסכמים בעל פה לדחיית התשלום נדחו, שכן נמצאו חסרות ראיות וסותרות את ההסכמים החתומים בכתב, אשר קבעו כי כל שינוי בחוזה צריך להיעשות בכתב. כמו כן, קיבלה השופטת את עמדת התובעים בעניין סיווג העסקאות וסוגיית המע"מ, וקבעה כי הנתבעת נדרשה לשלם את מלוא הסכום הנקוב בהסכם ללא קשר לדרישות המע"מ. השופט גם דחה את טענות הנתבעים לניכוי מהסכום שהם חייבים, וקבע כי הן אינן נתמכות ואינן מבוססות. כתוצאה מכך, התביעה התקבלה במלואה, והנתבע חויב לשלם את יתרת הסכום בסך 7,963,081 ₪ בתוספת ריבית כפי שהוסכם בחוזה עד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נפסק לנתבע כיסוי הוצאות המשפט של התובעים, לרבות אגרת בית משפט, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין, בסך 807,139 ₪ (לא כולל מע"מ). פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 12.2.2025.