תלה"מ 65400-05-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הגבר לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק ביטול הסכם מתנה שערך עם אשתו. על פי פסק הדין, הגבר לא הפגין "התנהגות מחפירה" מצד אשתו, דבר שהיה מאפשר לו לחזור בו מהמתנה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הסכם המתנה נחתם מרצונו החופשי וכי טענותיו של האיש בדבר כפייה ועושק אינן משכנעות. עוד טען האיש כי יש לבטל את הסכם המתנה משום שלא שולם מס, אך השופט קבע כי אי תשלום אינו מבטל את ההסכם. טענה נוספת של האיש, לפיה יש לבטל את ההסכם בשל עסקאות סותרות, נדחתה אף היא. השופט קיבל את טענת האישה כי הסכם המתנה קיבל קדימות על פני ייפוי כוח מאוחר יותר שנחתם לטובת ילדיו של הגבר, שכן הסכם המתנה היה העסקה הראשונה והגבר לא הודיע לאשתו על כוונתו לחזור בו מהמתנה. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת הגבר לביטול הסכם המתנה ופסק לטובת האישה, תוך שהוא מאפשר לה להשלים את רישום המקרקעין על שמה. הגבר חויב לשלם את הוצאותיה של האישה, בסך 15,000 ₪.