ת"צ 34664-06-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתביעה ייצוגית נגד עיריית חולון בגין גביית ארנונה מופרזת על ידי עיגול שטחי הנכסים שבתחומה. המבקש, מר אשר ברנדט, הגיש את התביעה בשנת 2011 בדרישה להשבת המסים ששולמו ביתר. עם זאת, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה על ידי בית המשפט, שכן נמצא כי העירייה לא השתמשה באופן בלעדי בשיטת העיגול לחישוב הארנונה, ולכן הלכת עמאר (שקבעה כי שיטת העיגול הבלעדי אינה חוקית) לא חלה במקרה זה. פסק הדין דן ברקע התיק, בהיסטוריה הפרוצדורלית ובטיעוני הצדדים באשר לתחולת הלכת עמר. בית המשפט מינה מומחה לבחינת שיטות החיוב של העירייה, שחוות דעתו השפיעה בסופו של דבר על דחיית הבקשה. הן המבקש והן העירייה הציגו נימוקים לעמדותיהם ביחס לממצאי המומחה. למרות דחיית הבקשה, לבית המשפט שיקול דעת לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו במקרים מיוחדים. המבקש דרש סך של 475,420 ש"ח שכר טרחת עורך דין (25% מהסכום שהוחזר לחברי הקבוצה ו-15% מיתרת סכום גביית היתר) ו-50,000 ש"ח גמול, בעוד העירייה טענה כי אין לתת פסק כזה. בבואו לדון בבקשות, התייחס בית המשפט להוראות הרלוונטיות של חוק התובענות הייצוגיות ולתקדימי עבר. השופט ציין את מורכבות התיק ואת תרומתם של המבקש ובא כוחו, אך גם הכיר בזכותה של העירייה להגן על עצמה ובדחיית הבקשה בסופו של דבר. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט לפסוק למבקש 10,000 ₪ כשכר טרחה ו-75,000 ₪ (כולל מע"מ) כשכר טרחה לבא כוחו. החלטה זו התקבלה בהיעדר אף אחד מהצדדים.