ע"א 558/83

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעת פיצויים של נפגע תאונת דרכים על פי הדין הישראלי. פסיקת בית המשפט העליון מתמקדת בעיקר בשתי סוגיות מרכזיות: שיעור הפיצוי והניכויים שיש להחיל. על פי פסק הדין, שיעור הפיצוי לנפגע נקבע לפני ביצוע ניכויים כלשהם בגין תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. המשמעות היא שלא ניתן לתבוע נזקים שנגרמו כתוצאה משיטת החישוב לניכוי קצבת הזקנה, לפי תקנות הביטוח הלאומי. בית המשפט מצטט פסיקות קודמות לתמיכה בפרשנות זו של החוק. הנושא השני מתייחס לניכויים שבוצעו מסכום הפיצוי. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי יש לנכות את קצבת הזקנה הבסיסית בלבד, ללא תוספות נוספות בגין ותק או תלויים. יצוין, כי המערער ממשיך לקבל את שכר היסוד שלו ועל כן כל טענה להפסד פנסיוני אינה מבוססת. עם זאת, טענת המשיבים בדבר היותו מופרז של הסכום הגלובלי שנפסק בגין הפסד הכנסה חודשי מתקבלת בחלקה, במיוחד בהתחשב בשעות נוספות שביצע המערער בעבר. השופט ש' לוין, יחד עם השופטים א' ברק וא' גולדברג, מגיעים למסקנה כי כל טעות שנעשתה בחישוב סכום הפיצוי היא קיזוז הדדי. לפיכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחים ללא צווים נוספים בעניין ההוצאות. ההחלטה ניתנה ב-26 בדצמבר 1985.