בש"פ 4344/21

תקציר

בית המשפט דן בבקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, שתוקפה עד למתן פסק דין ברע"פ 9333-04-20 או ביום 6.7.2021. בכתב אישום שהוגש ביום 8.4.2020 הואשם המשיב בשורה של עבירות מין חמורות כלפי בנותיו, בין השנים 1997 ל-2020. המשיב, רופא משפחה ואב ל-12 ילדים, ביצע לכאורה מעשים אלה בביתו ובמרפאתו. בבקשת המעצר נטען תחילה להימצאותן של ראיות לכאורה וציינה את הפוטנציאל של המשיב לשיבוש הליכי משפט ולסיכון קטינים. חרף הכחשת המשיב את הטענות הללו כזיכרונות שווא ושקרים, מצא בית משפט קמא ראיות לכאורה מספיקות והורה על המשך מעצרו ביום 21.5.2020, תוך חשש ליכולת המניפולציה של המשיב ולסיכון לעבירות חוזרות ונשנות שצוינו בתסקיר מבחן. ביקורות חוזרות ונשנות אישרו את המעצר, תוך ציון סיכונים מתמשכים והיעדר חרטה או הרהור עצמי של המשיב. המדינה ביקשה מעצר נוסף, תוך שימת דגש על חומרת וריבוי העבירות ועל הסיכון המשמעותי להישנות ההתנהגות ולשיבוש עדים. המשיב התנגד, בנימוק של גילו, מצבו הבריאותי וחזקת החפות. כדי לאזן בין זכויות וסיכונים, בית המשפט הכיר במורכבות המשפט ואישיותו של המשיב, אך הותיר על כנו את מעצרו, והציע לשקול בעתיד מעצר בפיקוח אלקטרוני אם ההליך יתארך. תנאים חלופיים מחמירים הותוו לצד תסקיר היתכנות מחייב של שירות המבחן. בית המשפט העניק את ההארכה בת 90 הימים, תוך הדגשת העדויות הבלתי פתורות והצורך הפוטנציאלי בבחינה מחודשת של חלופות מעצר לפני הארכות מעצר נוספות.