תא"מ 51977-09-16

תקציר

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, בה ביקשה לקבל בחזרה את התשלום על מספר שיקים שהנתבע הנפיק לה, אשר נותרו ללא תשלום. הנתבעת טענה כי התביעה נמחקה מכוח הסכם פשרה שהושג ביניהם בתביעת עבודה קודמת, בה נכתב כי לאחר ביצוע ההסכם "הצדדים מצהירים כי אין ולא יהיו להם כל טענות ותביעות זה כלפי זה". בית הדין הסכים עם הנתבעת, וקבע כי לשון הסכם הפשרה ברורה וחד משמעית, דבר המצביע על כוונת הצדדים לדחות את כל תביעות העבר, ההווה והעתיד הקשורות להעסקתו של התובע ולסיום העסקתו. טענת התובעת כי יש לפרש את הסכם הפשרה בצמצום, נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הצדדים התכוונו "לנקות את השולחן" ולסיים את כל המחלוקות. זאת ועוד, נסיבות ביצוע הסכם הפשרה, לרבות הודאת התובעת כי הוסבר לה, תמכו בפרשנותה של הנתבעת. בית המשפט שוכנע כי הימנעותה של התובעת מהחרגת נושא השיקים מההסכם מהווה ויתור מפורש על עילת התביעה של שטר התביעה. בנוסף, טענת הנתבעת כי הובטח לה כי הצ'קים יושמדו לאחר פירעון הפירעון, יחד עם עיתוי פתיחת תיק ההוצאה לפועל של התובעת, שנתיים לאחר ההסדר, תמכו עוד יותר בעמדת הנתבעת. מאחר שהסכם הפשרה קוים, קבע בית המשפט כי הנתבעת הצליחה להוכיח את גרסתה לאירועים, מה שהוביל לדחיית תביעת התובעת. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.