רע"א 159/23

תקציר

עניינו של הערעור בשאלה האם יש לראות בחברת ממן מסופי מטען וטיפול בע"מ כשלוחה של המוביל האווירי לעניין חוק התובלה האווירית ואמנת מונטריאול ביחס לשירותים שהיא מספקת בתוך נמל התעופה בן גוריון. המערערת, ממן, טענה כי השירותים שהיא מספקת נחוצים לקידום חוזה התובלה האווירית ולכן יש לראות בה סוכנת של המוביל האווירי וליהנות מהאחריות המוגבלת המוקנית לסוכנים אלה על פי אמנת מונטריאול. מנגד, טען המשיב כי השירותים הניתנים על ידי ממן אינם נחוצים לקידום חוזה התובלה האווירית, אלא לקידום פעילות המכס, ולכן אין לראות בממן סוכן של המוביל האווירי. בית משפט קמא קיבל את טענת המשיב וקבע כי הוראות אמנת מונטריאול אינן חלות על פעילותה של ממן. השופט גרוסקופף קבע כי יש להעדיף את נקודת המבט החיצונית בקביעה האם נותן שירות הוא סוכן של המוביל האווירי. על פי נקודת המבט החיצונית, סוכן של המוביל האווירי הוא כל ישות המהווה חלק פונקציונלי של מערכת התחבורה של המוביל האווירי. השופט גרוסקופף מצא כי פעולותיה של ממן, לרבות פריקת המטען מהמטוס, העברתו למתחם התפעולי הרלוונטי, אחסונו, עדכתו עד לשחרורו מהמכס ולאחר מכן שחרורו, מקדמות את מימוש חוזה התובלה האווירית. לפיכך, יש לראות בממן סוכן של המוביל האווירי ויחולו עליו הוראות אמנת מונטריאול. השופט עמית, לעומת זאת, סבר כי אין להעדיף את נקודת המבט החיצונית על פני נקודת המבט הפנימית, לפיה סוכן של המוביל האווירי הוא גוף הפועל מטעם המוביל האווירי ובשירותו על בסיס בחירה רצונית של המוביל האווירי. לדברי השופט עמית, שירותיו של ממן נכפים על המוביל האווירי ולכן הוא אינו יכול להיחשב כסוכן על פי המבט הפנימי. בנוסף, קבע השופט עמית כי אופי הפעילות של ממן בנתב"ג אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה כי הוא סוכן של המוביל האווירי. השופט כשר הסכים עם השופט גרוסקופף כי יש להידרש הן לנקודת המבט הפנימית והן לנקודת המבט החיצונית לצורך קביעה האם נותן שירות הוא סוכן, וכי בנסיבות המקרה הנוכחי שתי נקודות המבט תומכות במסקנה כי יש לראות בממן סוכן של המוביל האווירי. לפיכך התקבל הערעור ונקבע כי התביעה שהגיש המשיב נגד ממן מצומצמת בהתאם לאמנת מונטריאול.