חדל"פ 8638-08-21

תקציר

פסק דין זה עוסק במקרה של נושה מובטח אשר הגיש בקשה למימוש משכנתא לאחר שהחייב לא הצליח לפרוע את החוב. מונה כונס נכסים, אך בטרם הסתיימו הליכי המימוש הפך החייב לחדל פירעון, דבר שהביא לסיום מינוי הכונס ולהמשך ההליכים תחת נאמן תיק חדלות הפירעון. המבקשים (הנושה והכונס) ביקשו החזר הוצאות ושכר טרחת כונס הנכסים, אך נתקלו בהתנגדות מצד הנאמן והחייב. בית המשפט הכיר בכך שהמצב אינו מוסדר במפורש בחוק, אך הדגיש את שיקול הדעת של בתי המשפט לפסוק גמול הולם לכונס הנכסים בהתאם לנסיבות. הפסיקה תומכת בסמכותו של בית המשפט לקבוע את שכרו של כונס הנכסים כאשר התקנות אינן חלות, כדי למנוע עוול. פעילותו של כונס הנכסים, אשר תרמה להליכי המימוש, כללה ניהול משא ומתן עם החייב, הסדרת הסדרי חוב, קבלת החזקה בדירה הממושכן והוצאות שונות. בית המשפט הכיר בתרומתו של הכונס אך דחה את השכר המבוקש, שכן הוא התבסס על תקנות שאינן ישימות עליו. במקום זאת, הציע בית המשפט שכר שיחושב בהתאם לתקנות, אך עם הפחתה של 50%, בהתחשב בכך שפעולות הכונס לא הושלמו. לאחר בחינת הטענות, החליט בית המשפט לפסוק לכונס הנכסים שכר של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, וקבע כי הוא צודק ומידתי ביחס לתרומתו. בנוסף, אישר בית המשפט 4,000 ₪ להחזר הוצאות המבקשים. תשלומים אלה נצטוו להתבצע מקרן הנשייה. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת של בתי המשפט להבטיח תוצאה הוגנת במצבים כאלה ומספק הנחיות לקביעת שכר בעת העברת הליכי מימוש לתיק חדלות פירעון. במקרה זה, הכונס היה זכאי לשכר מופחת בשל המשך ההליכים על ידי הנאמן, וההוצאות שהוצאו הוחזרו באופן חלקי.