ת"א 5041-03-11

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה המקורית ודוחה את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים. נפסק כי החצר האחורית היא שטח משותף שגם התובע וגם הנתבעים זכאים לגשת אליו ולהשתמש בו באופן סביר מבלי להפריע לצד השני. גרם המדרגות הפנימי המוביל לגג הבניין נמצא כחלק מדירת התובע על פי צו רישום הבית המשותף והסכם המכר, ודרישת הנתבעים לגישה לגג העליון נדחית, למעט מקרים מיוחדים כגון התקנה ותחזוקה המחייבים תיאום מראש עם התובע. גם בקשת הנתבעים להרוס את חלקי הבנייה הנוספים על גג הבניין נדחית, שכן הבנייה אינה פוגעת בנתבעים ויש להביא את העניין לרשויות אכיפת הבנייה במקום. עוד קובעת השופטת כי טענות הנתבעים בדבר זכות בלעדית בחצר האחורית אינן עולות בקנה אחד עם הסכמים ועדויות קודמות. יתר על כן, השופטת מדגישה כי זכויותיהם הנטענות של הנתבעים לשימוש בלעדי בחצר אינן נתמכות בראיות כלשהן. לפיכך, התביעה שכנגד הדורשת פסק דין הצהרתי ופיצוי בגין פגיעה בהנאה סבירה נדחית. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪.