סע"ש 27580-03-14

תקציר

התובע תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבע, בתשלומים שונים הקשורים להעסקתם, לרבות שכר עבור עשרה חודשים בהם לא עבדו, וכן פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשות, דמי הבראה ושווי הפרשות לפנסיה. בתוך כך, הנתבעת טענה מנגד כי התובעת רימתה אותם, הזניחה את עבודתם וגרמה לעסקיהם להיפגע. השופטת קבעה כי הסכם ההעסקה בין הצדדים לא חייב את הנתבעת להעסיק את התובעת לתקופה מסוימת. לפיכך, התובעת לא הייתה זכאית לשכר עבור התקופה בה לא עבדה, וכן לא לפיצויי פיטורים, דמי הבראה או הפרשות לפנסיה מאחר והועסקה פחות מחצי שנה. עוד קבע השופט כי טענת התובעים כי עבדו אצל הנתבעת עד לסגירת המשרד לא הוכחה. עם זאת, גם טענת הנתבעת כי התובעת לא עבדה לאחר אמצע ספטמבר לא צלחה, בשל היעדר ראיות מצד הנתבעת והודאתם כי לא עקבו באופן אישי אחר עבודתה של התובעת. השופטת קבעה כי גרסת התובעים לאירועים מדויקת יותר וכי חלק ניכר מעבודתם נעשה מחוץ למשרד. לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 15,000 ₪ שכר ברוטו עבור תקופת העסקתם, וכן 1500 ₪ לכיסוי הוצאותיה של התובעת. עוד הוזהר הנתבע כי על התשלומים להתבצע בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין או להיות כפופים להבדלי ריבית והצמדה כדין.