ת"א 3135-02-19

תקציר

הנתבעים חויבו ליידע את התובעים כי לדירה שהם רוכשים אין היתר לשימוש למגורים, והם לא עשו כן. הרוכשים גם לא הציגו כל ראיה שהראתה כי לא היו מודעים לכך בעת הרכישה, ולכן נטל ההוכחה נופל על הנתבעים. בית המשפט מצא כי גם עורכי הדין המייצגים את שני הצדדים התרשלו בתיק זה. הימנעותם של עורכי הדין מלהציג כל ראיה שיכולה לתמוך בטענות לקוחותיהם, לצד הימנעותם מזימון עדים רלוונטיים, משמעה שבית המשפט מניח שהראיות היו פועלות נגד הנאשמים. לפיכך, הנתבעים אחראים ל-75% מהנזק שנגרם לתובעים, ואילו עורכי הדין המייצגים את שני הצדדים אחראים ל-25% הנותרים המתחלקים ביניהם. התובעים זכאים לפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הנזק שנגרם להם עקב אי גילוי מידע חיוני על ידי הנתבעים. סכום זה לוקח בחשבון את ההפרש בשווי השוק של הדירה עם וללא היתר מגורים. התובעים זכאים גם להחזר הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת תיווך ושכר טרחת עורך דין, בצירוף ריבית, בסך 22,000 ₪, ו-18,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בגין התיק הנוכחי. בסך הכל על הנתבעים לשלם לתובעים 140,000 ₪. הנתבעים ועורכי הדין המייצגים אותם יסדרו את היחסים הפנימיים ביניהם בנוגע לחבות. בנוסף, מתקבלת הודעת צד ג' שהגישה עו"ד סופי אביב נגד עו"ד לביא, והם מצווים לשפות אותה בגין הסכום שנגבה ממנה.