ע"א 1879/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לדייר מוגן שהתגורר בדירתו בבת גלים חיפה במשך כ-38 שנים. בעל הדירה, שירש אותה בשנת 1995, הגיש ארבע תביעות פינוי נגד השוכר לאורך השנים, בטענה כי השוכר הפר את הסכם השכירות. ההפרות כללו שינויים שלא כדין בדירה, אי תשלום דמי שכירות ושינוי ייעוד השכירות באמצעות הפעלת דוכן בשר ומסעדה בחצר הדירה. השוכר טען כי כוונת הבעלים הייתה לפנותו שלא כדין, וכי הוא שילם את דמי השכירות כפי שסוכם. בית המשפט קמא קיבל את טענות הבעלים ופסק לטובתם, והורה לשוכר לפנות את הדירה. השוכר ערער על פסק הדין וטען כי היה על בית משפט קמא לדחות את תביעת הבעלים או להעניק לו סעד מן היושר. ערכאת הערעור קיבלה את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ואישרה את פסק הדין, תוך שהיא מציינת כי בעבר ניתן לשוכר סעד מן היושר שלוש פעמים בגין הפרות דומות. בדעת רוב בבית המשפט, השופט עמית, הגיע למסקנה כי יש לתת לשוכר הזדמנות נוספת והמליץ להעניק לו סעד הוגן בתנאי שישלם לבעלים 25,000 ₪ בתוך 120 יום ודמי שכירות חודשיים של 100 ₪ החל ממועד פסק הדין. השופט דר, בהתנגדותו, טען כי אין להעניק לשוכר סעד נוסף, שכן כבר ניתנו לו הזדמנויות רבות לתקן את הפרותיו. השופט ברלינר הסכים עם פסק דינו של בית משפט קמא, והציע לדחות את הערעור מבלי להטיל חיובים נוספים על השוכר.