ת"א 2687-08-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, הקובעת כי תכליתו של סעד זמני היא להבטיח את מימושה של זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו היעיל של פסק הדין. כדי לקבל סעד זמני, על המבקש לעמוד בשני תנאים עיקריים: ראשית, לתביעה סיכויי הצלחה גבוהים; שנית, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. על בית המשפט לשקול גם את מהות הנזק, אם קיימים סעדים אחרים, תום ליבם של הצדדים והאם המבקש נקט בשיהוי. במקרה זה, הבקשה לסעד זמני, אשר ביקשה תחילה מינוי נאמן זמני לפי חוק החברות, לא הייתה ברורה לגבי הבסיס המשפטי והסמכות המתאימה לדיון בבקשה, דבר שהוביל לכשלים ניכרים. היו גם ספקות לגבי האיתנות הפיננסית של החברה. בית המשפט מצא כי המבקשת לא הוכיחה את נחיצותו של הסעד החמור של מינוי כונס נכסים זמני, מה גם שהתבקש במעמד צד אחד וללא בירור מצבה הכלכלי של החברה. כמו כן, חל שיהוי בהגשת הבקשה והדבר פגע בטענת הדחיפות. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא התקיימו התנאים הנדרשים למתן סעד במעמד צד אחד והחליט שלא לקבל את הבקשה מבלי לשמוע את עמדת המשיב. השופט ציין גם את הגבול הדק בין סמכויות המחלקה הכלכלית לבין המחלקה לחדלות פירעון והציע כי בית המשפט לחדלות פירעון עשוי להיות המקום המתאים. לבסוף נדחתה הבקשה, והמשיבים חויבו להגיש את תגובתם עד ליום 8.8.2021, כאשר נקבע דיון ליום 11.8.2021. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 2.8.2021.