ה"פ 30839-07-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים לצו מניעה זמני בשל חוסר שפיות בבקשתם. התובעים ביקשו הגנה על זכויות הקניין שלהם לגבי שלוש חלקות קרקע, אולם טענותיהם הופרכו על ידי הצהרות קודמות שנאמרו בהליכים אחרים, שנחתמו על ידי התובעים עצמם. סתירות אלה הצביעו על כך שהתובעים לא פעלו בתום לב, וניסו להטעות את בית המשפט. יתר על כן, התובעים נמנעו מלהזכיר את קיומם של הליכים משפטיים אחרים הקשורים לכך, אשר סתרו אף הם את דרישת תום הלב. בנוסף, חל שיהוי מופרז בהגשת הבקשה לסעד זמני, דבר המנוגד לתחושת הדחיפות עליה מתבססות בקשות אלה. חוסר היושר ותום הלב של המבקשים, כמו גם איחורם בנקיטת הפעולה, הצדיקו את דחיית בקשתם על הסף. לפיכך בוטל צו המניעה הארעי שניתן קודם לכן, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, והמזכירות הייתה אחראית להעביר להם אותה.