רע"פ 3371/11

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס לשורה של עבירות הטרדה מינית ואלימות שביצע המבקש, אשר הורשע ונידון לשישה חודשי מאסר, מתוכם שלושה חודשים לריצוי במסגרת עבודות צבאיות. הן המבקש והן התביעה הצבאית ערערו על גזר הדין. בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעורו של המבקש, אך קיבל את ערעור התביעה והחמיר את העונש לתשעה חודשי מאסר. המבקשת, שיוצגה על ידי בא כוח חדש, הגישה בקשת רשות ערעור, שנדחתה. הבקשה התמקדה ברשלנות לכאורה של בא כוחו הקודם של המבקש, בטענה שהדבר גרם לפגיעה בזכותו להליך הוגן, וביקשה ערעור שלישי לבית המשפט. פסק הדין דחה את הבקשה בטענה שהיא אינה מעוררת שאלות משפטיות כלליות או עקרוניות מעבר לתחום עניינו של המבקש, ולכן אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור. פסק הדין דחה גם את טענות המבקש לגופן, וציין כי בתי המשפט שקלו את מצבו הנפשי של המבקש ואת הצורך באחידות בגזר הדין, וכי האיזון בין שיקולים שיקומיים למרתיעתיים נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. לבסוף, פסק הדין הציע כי כל תלונה אתית נגד עורך דינו הקודם של המבקש תופנה ללשכת עורכי הדין, ולא היוותה סיבה מוצדקת למתן רשות ערעור. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 15.5.2011.