עת"מ 30203-01-15

תקציר

העותרים ביקשו ליהנות מהסדר ישראלי שמטרתו להעניק רישיון לישיבת ארעי לתושבי יהודה ושומרון המתגוררים ברציפות במזרח ירושלים מאז 1987. עם זאת, בקשתם נדחתה משתי סיבות עיקריות. ראשית, המבקש, שהיה נשוי לשתי נשים בתקופות שונות, לא הוכיח כי התגרש מאשתו הראשונה, אבתסאם, לה נישא בשנת 1995 והתגרש רשמית בשנת 2003. החלטת המשיב התבססה על ראיות מנהליות המצביעות על משק בית משותף, חרף טענות העותרת לפירוד. שנית, אשתו של העותר לא הוכיחה מגורים רצופים בירושלים כנדרש בהסדר. תחת זאת, נמצא כי היא התגוררה במעונות סטודנטים בין השנים 1977 ל-1995, דבר שאינו מהווה מגורים רצופים בעיר. בנוסף, העותרים לא ביססו את הטענה כי הקמת גדר ההפרדה פגעה באופן משמעותי ביכולתם לקיים קשר עם יהודה ושומרון. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיב, שנמצאה סבירה, ועל כן העתירה נדחתה.