תפ"ח 205/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינם של שני נאשמים קטינים שניצלו מינית ילדה בת 8 שליוותה את אביה לבית הכנסת בשבתות. הנאשמים, שהיו גם קטינים, ניצלו את הנערה מספר רב של פעמים במהלך השנים, הובילו אותה לבניין סמוך וביצעו בה מעשים מיניים חמורים. חומרת המעשים, לצד העובדה שהם חזרו על עצמם, נותנים עדיפות לאינטרס הציבורי, המדגיש גמול והרתעה. השופטים מציינים את הצורך להעביר מסר ברור לפיו עברייני מין סדרתיים, גם קטינים, יעמדו בפני השלכות חמורות. עם זאת, גילם הצעיר של הנאשמים, היעדר רישומים קודמים, הודאתם המיידית, הבעת החרטה ומאמצי השיקום המוצלחים הם גורמים מקלים. דעת הרוב, השופט שהם והשופט ברוך, מסכימים כי העונש ההולם הוא 42 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשי מאסר בפועל והשאר על תנאי, ופיצוי של 25 אלף שקל לנפגע הקטין. החלטה זו נועדה לאזן בין הרתעה וענישה לבין האפשרות לשקם את הנאשמים. השופט שבח מציג דעה חולקת, הדוגלת בגישה שיקומית. היא מציעה צו מבחן ומאסר על תנאי, מתוך סברה כי מדובר במענה הולם יותר בהתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים ובשיקומם המוצלח. השופטים מדגישים כי חומרת העבירות, שבוצעו כלפי קטין פגיע, גוברת על ההיבט השיקומי במקרה זה.