ה"פ 25756-02-11

תקציר

המחלוקת היא על הזכויות בחלקת מקרקעין. רוכשי הקרקע מעוניינים לרשום את הזכויות בדירותיהם אך מוצאים את זכויותיהם מאותגרות על ידי בנק הטוען כי הקרקע בטוחה להלוואה. על פי סעיף 9 לחוק המקרקעין, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אלא אם הצד השני פעל בתום לב והעסקה נרשמה בעודו מחזיק בתום לב זה. הבנק מחזיק את העסקה הקודמת ואת הערות האזהרה הרשומות בסמוך לאחר מתן ההלוואה. לרוכשים נמנע תום לב סובייקטיבי שכן הם לא בדקו את רישום המקרקעין, ולכן גם תום ליבם האובייקטיבי מתבטל. נמצא כי הבנק פעל בתום לב בכל הנוגע לרישום זכויותיו, אך נמתחה עליו ביקורת על התנהלותו כלפי הלווים, שהייתה יכולה למנוע את הפסדי הרוכשים ולהבטיח את החזרת ההלוואות. עם זאת, משבוטל תום ליבם של הרוכשים, נשמרת עדיפותו של הבנק על פני הזכויות בקרקע. השופט פוסק לטובת הבנק ומאפשר לרוכשים להירשם כבעלי הזכויות בדירותיהם רק בכפוף למשכנתאות הרשומות לטובת הבנק. הרוכשים נדרשים לכסות את הוצאות המשפט של הבנק, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל.