עש"א 28513-01-18

תקציר

בבקשה מס' 16 (עש"א 28513-01-18), בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בפני כב' השופט עמית כהן, דן בבקשתו של המבקש, שלמה זקן, לבטל את הסכמתו להליך לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. **רקע:** ההליך החל עם צווי כינוס נכסים שניתנו כנגד החייבים. הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקה, בטענה שהחייבים העניקו למבקש זכויות בדירה במסגרת הסכם מכר פיקטיבי, שנועד להסתיר הלוואה ולהימנע ממימוש הדירה על ידי נושים. נטען כי הועמדה תמורה בסך 840,000 ₪, אך בפועל שולם רק 120,000 ₪. המבקש הגיש תביעת חוב, אשר נדחתה על ידי הנאמן. המבקש ערער על החלטת הנאמן. **הסכמה לפי סעיף 79א':** לאחר שלושה דיונים, כולל שני דיוני הוכחות, הגיעו הצדדים ביום 15.1.20 להסכמה כי כל המחלוקות יוכרעו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא נימוקים, לאחר הגשת סיכומים. **בקשה לביטול ההסכמה:** במהלך הגשת סיכומי תשובה, הודיע המבקש על חזרתו מהסכמתו לסעיף 79א'. בבקשתו לביטול ההסכמה, טען המבקש כי הסיכומים שהוגשו חשפו "קונספירציה" בין החייבים לנאמן נגדו, כי הוא הוּנו, וכי ההליך "זוהם". לטענתו, הסכמתו לסעיף 79א' התבססה על הבנה שהמעמד שלו יהיה של נושה מובטח, דבר שלא בא לידי ביטוי בפועל, וכי הצדדים חזרו בהם מהבנות אלו. הוא טען כי החזרה מההסכמה הדיונית מוצדקת מכוח הלכה פסוקה המאפשרת זאת במקרים מתאימים, וכי חזרתו לא תפגע בצדדים אחרים. **טענות הצדדים האחרים:** החייבים טענו כי טענות המבקש קנטרניות וחסרות בסיס, וכי מעולם לא הסכימו או הביעו נכונות להכיר בו כנושה מובטח. הם הדגישו כי ההליך גבה זמן ומשאבים רבים, וכי חזרה מההסכמה אינה צודקת. הנאמן התנגד לבקשה, תוך הפנייה לפסיקה בנוגע לשיקולים המנחים התרת חזרה מהסדר דיוני. הוא טען כי המבקש חזר בו מהסכמתו בשלב מאוחר, לאחר שהצדדים הסתמכו על ההליך, וכי אין מקום להיעתר לבקשה. הכונס הרשמי הצטרף לעמדת החייב והנאמן וסבר שיש לדחות את הבקשה. **דיון והכרעה של בית המשפט:** בית המשפט דחה את הבקשה. 1. **גיבוש ההסכמה:** בית המשפט פירט את השתלשלות ההסכמה לסעיף 79א', והדגיש כי היא גובשה לאחר דיונים מרובים, שמיעת ראיות, ושיחות מחוץ לפרוטוקול. הוא קבע כי המבקש הסכים באופן מפורש להכרעה בכל המחלוקות לפי סעיף 79א', לרבות שאלת מעמדו כנושה מובטח. 2. **טענת "נושה מובטח" כתנאי:** בית המשפט לא קיבל את טענת המבקש שהסכמתו לסעיף 79א' הייתה מותנית בכך שיהיה נושה מובטח. נקבע כי הסכמתו ניתנה ללא סייגים, וכי האפשרות להכיר בו כנושה מובטח נותרה פתוחה להכרעה במסגרת הסעיף. 3. **מועד הגשת הבקשה והשיהוי:** בית המשפט ציין כי טענות המבקש על "הבנה" שהייתה לו בנוגע למעמדו כנושה מובטח לא באו לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט. הוא הדגיש כי המבקש היה מודע לתוכן ההחלטה, ואם סבר שהיא אינה משקפת את הסכמת הצדדים, היה עליו לפעול במועד מוקדם יותר. השיהוי בהגשת הבקשה, לאחר הגשת סיכומי כל הצדדים ובהתעלם מהוראה מפורשת של בית המשפט, הצדיק את דחייתה. 4. **חזרה מהסכמה דיונית:** בית המשפט קבע כי המבקש אינו יכול לחזור בו מהסכמתו רק משום שסיכומי הצד שכנגד אינם מוצאים חן בעיניו. הוא ציין כי אמנם קיימים מקרים בהם ניתן לאפשר חזרה מהסכם דיוני, אך זאת בדרך כלל במקרים של שינוי נסיבות מהותי או עילה אחרת. במקרה זה, לא נמצאה הצדקה כזו. טענות המשיבים בסיכומיהם אינן מהוות שינוי נסיבות, וההסכם הדיוני לא בוטל לאחר שהצדדים כבר פעלו על פיו. 5. **אי פגיעה בזכויות:** בית המשפט הדגיש כי זכויותיו של המבקש לא נפגעו, שכן במסגרת ההסכמה הדיונית, בית המשפט מוסמך לקבוע אם הוא נושה מובטח. **החלטה:** בית המשפט דחה את הבקשה לביטול ההסכמה הדיונית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. **הבהרה נוספת:** בית המשפט, למען הזהירות, הורה כי אם המבקש סבור שלא התייחס מספיק למעמדו כנושה מובטח, הוא רשאי להשלים את טיעוניו בעניין זה תוך 10 ימים. הכונ"ר התבקש להגיש את עמדתו בהתייחס למעמד המבקש.