ס"ע 4918/10

תקציר

התובע, רופא שיניים במקצועו, תבע את מרפאת השיניים הנתבעת בתשלומים שונים הנובעים מיחסי העבודה שלו עם המרפאה, לרבות פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי מחלה. בתוך כך, המרפאה תבעה מנגד תשלומים שונים שנגרמו לכאורה בשל התנהלותו הרשלנית והמזלזלת של רופא השיניים, חוסר תום לב והסתרת מצבו הרפואי. בית הדין מצא כי בין התובעת לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעביד. התובע השתלב בעבודתו של הנתבע, שהייתה חלק מעבודת הליבה שביצעה הנתבעת, והוא היה חלק מהמערכת הארגונית של הנתבעת. בנוסף, התובע לא שימש כבעל עסק עצמאי, לא לקח חלק בניהול המרפאה ולא קבע מחירים, והיה תלוי כלכלית במרפאה. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי התובע היה שכיר, ולא קבלן עצמאי. עוד מצא בית הדין כי התובע עבד במרפאה עד ליום 27.3.2008 ולא התפטר בדצמבר 2007 כפי שטען. מצבו הרפואי של התובע ונסיבות התפטרותו אכן זיכו אותו בפיצויי פיטורים, למרות שלא הודיע מראש למרפאה על התפטרותו. עם זאת, בית הדין לא מצא ראיות לחוסר תום לב מצד התובע המצדיקות הלנת פיצויי פיטורים. הנתבעת חויבה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 70,945 ש"ח, 32,736 ש"ח בגין פדיון ימי חופשה ו-1,700 ש"ח דמי הבראה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.4.08. באשר לתביעה שכנגד, מצא בית המשפט כי טענות הנתבע אינן מבוססות ודחה אותן. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע 24,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. לצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.