פש"ר 5106-01-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה שהגיש כונס הנכסים. כונס הנכסים לא הצליח לספק בסיס משפטי משכנע לזכותו להכריע בתביעות חוב בתיק המצוי בפיקוחו של בעל תפקיד רשמי. על פי תקנות פשיטת הרגל, תביעות חוב בהליכי פשיטת רגל ייבחנו ויוכרעו על ידי הנאמן שימונה. סמכותו של הנאמן בעניין זה נובעת מתקנות 76 ו-93 לתקנות פשיטת הרגל, ונתמכת גם בפסיקה המדגישה את החשיבות בכך שאדם יחיד יכריע בתביעות חוב לצורך יצירת הליך יעיל, מהיר ושוויוני. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעם בטענת הכונס כי החלטת הנאמן נבעה משיקולים זרים. ההחלטה התבססה על הסדר קודם בין החייב לנושה, גב' מיארה, שכלל הוראות לקנסות במקרה של עיכוב בתשלום מזונות. הנאמן, שבסמכותו לבחון את תוכן פסק הדין, לא פעל באופן פסול בכך שאישר את תביעת החוב של גב' מיארה. בית המשפט דחה גם את טענת כונס הנכסים בדבר סירובו של הנאמן למסור מסמכים הקשורים לקביעת החוב, שכן מסמכים אלה היו חסויים ומקורם בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. לכונס הנכסים, כמו לנושים אחרים, יש זכות לבחון תביעות חוב בכפוף לכללי סודיות, אך עליו לפעול במתכונת הפרוצדורלית הנכונה, שבמקרה זה תפנה לבית המשפט בבקשה לבטל את החלטת הנאמן.