בע"מ 2277/15

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור בסכסוך רכושי מתמשך בין בני זוג גרושים, המבקש והמשיב. התיק עבר הליכים רבים וכולל נכסים כגון דירה משותפת, רכב הרשום על שם המבקש וחלקו של המבקש במשרד עורכי דין. מרכיב מרכזי בסכסוך הוא הסכם הממון של בני הזוג, שקבע כי הדין השרעי יחול על ענייני ממון. המבקשת טענה כי הדין החל על הסכסוך הנוכחי צריך להיות שרעי, כפי שהוסכם בחוזה, וכי המשיב הבין את השלכות החוזה. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה, ולאחר מכן בית המשפט המחוזי, פסקו נגד המבקשת, בנימוק של אי עמידה בנטל ההוכחה בדבר הסבר ויתור הזכויות למשיב ואי מעורבותו של בעל הדירה, אביה של המבקשת, בהליך. ערעורו של המבקש לבית המשפט העליון, המיוצג בפסק הדין הנוכחי, ביקש לערער על החלטות אלה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בנימוק של היעדר שאלה משפטית עקרונית וטבעה העובדתי העיקרי של המחלוקת. השופטת הדגישה גם את הצורך בזהירות בטיפול בהסכמי ממון והשלכותיהם, אך בסופו של דבר הגיעה למסקנה כי לא נגרם עיוות דין ודחתה את הבקשה ללא תגובת המשיב. פסק דין זה מחזק את החלטות הערכאות הנמוכות יותר ומדגיש את חשיבות הטיפול הזהיר בהסכמי ממון בין בני זוג.