בג"צ 5449/08

תקציר

העתירה הנדונה מבקשת להעניק לעותר אזרחות ישראלית בנימוק שבשל הסיוע שהעניק בעבר לכוחות הביטחון הישראליים, נשקפת סכנה לחייו ברשות הפלסטינית. העותר טוען כי סייע לגורמים ישראליים רשמיים בין השנים 1999-1990 בענייני ביטחון המדינה, ועל כך תוגמלו לו היתרי שהייה זמניים בישראל. מחשש לחייו, מבקש כעת העותר מעמד קבע בישראל. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה בנימוק שהעותר לא מיצה את כל הדרכים האפשריות לפתרון מול הרשויות הרלוונטיות. העותרת לא פנתה לגורמים המתאימים, קרי הוועדה לנפגעי תקיפה ומשרד הפנים, ששניהם נמצאים בעמדה טובה יותר לדון בבקשה. בית המשפט מדגיש כי על האזרחים לבקש תחילה סעד מהרשויות הרלוונטיות לפני שהם פונים לבית המשפט, ורק לאחר שהתקבלה החלטה והאזרח אינו מרוצה עליו לפנות לבית המשפט – הדבר לא נעשה במקרה זה. כמו כן, בית המשפט מציין כי הוועדה לנפגעים יכולה להעניק לעותר סעד ביניים עד לקבלת החלטה סופית, דבר המייתר את הצורך בבקשה לסעד זמני. מטעמים אלה, בית המשפט דוחה את העתירה על הסף.