ת"פ 64476-02-23

תקציר

השופטת קיבלה את הטענה לקבוע מתחם ענישה אחד לכל אירועי האלימות במשפחה כלפי בן זוגו של הנאשם, למרות פער הזמנים ביניהם. השופט הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם, שכללו תקיפה פיזית, הפחדה ופגיעה ברכוש, למרות שראה בהם התפרצויות ספונטניות. בהתייחסו למקרים דומים, ציין השופט את מדיניות הענישה המחמירה בעבירות מסוג זה, הגוררת לא פעם מאסר. עם זאת, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עברו הפלילי, בקבלת האחריות שלו ובהתקדמותו הטיפולית, חרג השופט ממתחם הענישה האופייני. במקום מאסר בפועל, נגזרו על הנאשם 200 שעות עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, 5 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 10,000 ₪ לקורבן. השופט הדגיש את אופייה החריג של הזדמנות זו ואת ההשלכות של אי ציות. פסק הדין נועד לאזן בין שיקום והרתעה תוך הכרה בכאבו של הקורבן ובחומרת העבירות. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 06.03.2025.