עת"מ 31352-06-22

תקציר

השופט דחה את הבקשה לצו ביניים לעיכוב ביצוע צו פינוי והריסה. המבקש, שהיה ברשותו היתר מרעה זמני על קרקע שבבעלות רשות מקרקעי ישראל, לא פינה את הקרקע ולא הרס את המבנים כפי שהורה בפסק דין קודם. המבקש טען כי מנהל מקרקעי ישראל הפר את חובתו להעניק לו היתר מרעה חדש, אך השופט לא מצא טעם בטענה זו. השופט הדגיש כי הימצאותו של המבקש במקרקעין הייתה בלתי חוקית וכי הוא פעל בחוסר תום לב תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט. הבקשה לצו ביניים נדחתה אפוא, והמבקש חויב בהוצאות המשיב. יתר על כן, מאחר שבקשתו של המבקש להיתר מרעה הייתה אמורה להיבחן בקרוב, וללא קשר לתוצאה, העותר יכול היה לערער, השופט סבר כי העתירה המהותית מיותרת. השופט הגיע למסקנה כי יש לבצע את צו הפינוי וההריסה באופן מיידי וכי כל צו מניעה זמני יבוטל.