בג"צ 1634/09

תקציר

העתירה עסקה בפרשנותה של תקנה 37(10)(ב) לעניין הערכת נכות לעם פריצת דיסק לפי תקנות הביטוח הלאומי. העותרת ביקשה לבטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע נכות רק על סמך הפגיעה הבודדת הגבוהה ביותר, אורתופדית או נוירולוגית, ולא הערכה מצטברת של שתיהן. העותר טען כי אם קיימים ליקויים עצמאיים נפרדים, יש לראות בשניהם משקפים את מלוא היקף הנכות. במהלך הדיון סקר המוסד לביטוח לאומי (המשיב) את הבסיס הרפואי לפרשנות זו. ועדה של מומחים רפואיים הגיעה למסקנה שאין זה נכון להגביל את ההערכה לסוג אחד של פגיעה. משנוכח כן, הסכים המשיב עם פרשנותו של העותר, ואיפשר את הקביעה על יסוד נכויות אורתופדיות ונוירולוגיות כאחד. המשיב הבהיר כי פרשנות זו היא ספציפית לתקנה זו ואינה כלל כללי לחיקוקים אחרים המשתמשים ב"או". בנוסף, הוסכם כי המבוטחים יוכלו לבקש הערכה מחודשת של מצב הנכות שלהם אם הוערכו קודם לכן על פי הפרשנות המגבילה הקודמת. משכך, ביטל בית הדין את פסק דינו המקורי של בית הדין הארצי לעבודה, תוך התאמת הליך קביעת הנכות לפרשנותה החדשה של תקנה 37(10)(ב), והורה למשיבה לשאת בהוצאות המשפט של העותרת בסך 20,000 ₪. פסק הדין ניתן סופית ב-7 במרץ 2011.