מ. מקרקעין 225/21

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כנגד הנתבע, בעל דירה בבית משותף. המחלוקת היא סביב התקנת סגר על ידי הנתבעת בחצר הצמודה לדירתה, אשר לטענת התובעת מפר את התקנון המוסכם של הבית המשותף. התקנות קובעות כי כל עבודות בנייה או תוספות טעונות הסכמה בכתב של כל בעלי הדירות. בית המשפט קובע כי סגירתו של הנתבעת מהווה מבנה ולא פרגולה, ומאחר שהיא מחוברת פיזית לדירתה, מדובר בהרחבה שלה – דבר אסור ללא הסכמת כל הבעלים. בנוסף, הסגירה אינה נחשבת ל"סככה", שכן היא תוחם כמעט לחלוטין את החצר. פרשנות התקנות מצביעה על כוונה לחלק זכויות בין בעלי הדירות ולמנוע שינויים משמעותיים ללא הסכמה. מכאן, שהנתבעת לא הייתה רשאית להתקין את הסגירה ללא הסכמת התובע. עם זאת, המתקנים הניידים בתוך הסגר עשויים להישאר בחצר, ודק העץ יכול להישאר מכיוון שאינו "מבנה". בית המשפט דוחה גם את טענת הנתבע להשתק שיפוטי, שכן הסעד המבוקש בתביעה קודמת נמחק, והתביעה הנוכחית אינה מנוגדת לעמדת הנתבע באותו מקרה. לבסוף, הנתבע נדרש לפרק את המעקות, קירות הזכוכית והקירוי בתוך 60 יום, ולשלם לתובע הוצאות בסך 6,000 ₪.